עטף ליל שחור / רבקה נהרה

התקוה הנחנקת

צללה אל התהום...

עטף ליל שחור.

התקוה הנחנקת.

צללה אל התהום

ללא אומר ודברים.

הכל נאמר, נשמע וחדל.

נאסף לערסל, מתכרבל,

מתפתל מול עצמו,

שפוף ביגונו

מה טעם, תכלית , נגיעה

מול היאוש השוכן בגרונו

האמנם יציר תפארת

המאמין שאפשר אחרת?

וכבר נמשך עלי תהום

צעיף זהב ובו

כדורי הכסף ועטרה.

נתמלא לבו אורה

וידע פנינים לפזר

ויהלומים נבחרים

קוראים לתקווה

להמריא לשחקים:

"מאמין שאפשר אחרת"





מחשבה אחת ליום

  • כדי שתהיינה לנו תשוקות, וכדי שנוכל לספק את תשוקותינו, צריך ללא ספק להיות בריא.

     

    אמילי דה שאטלה